רפלקציה
השנה במסגרת מגמת תקשורת התבקשנו ליצור בלוג ובו לנתח מושגים מזירות שונות, לכתוב שאלה מהותית ולחקור אותה. מאוד נהנתי ליצור את הבלוג, הבלוג נתן מקום לבטא את היכולות היצירתיות והרעיונות שלי. למדתי ויצרתי דברים חדשים. העובדה שאני בחרתי את הנושאים ואיזה מושגים לנתח עזרה לי מאוד ונתנה לי חופש לעשות את פרי דמיוני.
בזירה הראשונה, שעסקה בפרסומות, כתבתי על המוסריות שבפרסומות- האם נכון להשתמש בתינוקות בתור מפרסמים ? האם נכון לקחת בן אדם שאין לו יכולת להגן על עצמו, להביע את דעתו בנושא הפירסום ?
הזירה השניה הייתה על פרסום סמוי. השאלה המהותית שבחרתי לשאול היא האם יש צורך באיסור פרסום סמוי בישראל? את השאלה הזו חקרתי הרבה בכדי להבין למה באמת פרסום סמוי הוא לא בחוק. בהתחלה חשבתי שזה טיפשי לא לאפשר פרסום סמוי, הרי במי זה פוגע? לאחר שחקרתי את הנושא הבנתי שזה פוגע בנו, הצרכים. מחדירים לנו מסרים שאפילו לא ידענו עלייהם ומנצלים אותנו.
בזירה השלישית בחרתי במערכון של "אנחנו במפה". כתבתי על ההבדל בין גברים לנשים בספורט. בשאלה המהותית חקרתי את השאלה: "האם נכון ולגיטימי להעביר ביקורת גלויה על פרט באולוסייה ולא על קולקטיב ?" . אני לא כל כך קשורה לעולם הספורט ולכן זוהי הזירה שהתחברתי אלייה הכי פחות.
הזירה האחרונה הייתה על מוזיקה, שם ניתחתי את המושגים - זיכרון קולקטיבי, מוזיקה פופולארית ותרבות פופולארית. לזירה זו התחברתי הכי הרבה בגלל השיר שבחרתי- "עוד אח אחד" של הדג נחש. הזירה הזאת הייתה הכי משמעותית לי, מאוד נהנתי לחקור את השאלת חקר -בשיר נאמר "עוד אח אחד נפל אל הקבר" אמירה זו היא בוטה ופרובוקטיבית מאוד. האם יש מקום במדינת ישראל להגיד אמירה שכזו על נושא כה רגיש ? במסגרת שאלה זו נחשפתי לביקורות רבות ולמגוון דעות.
תהליך העבודה היה מהנה ומרתק. לבחור נושא שקרוב אלייך, לנתח אותו ולקרוא עליו דברים- אני חושבת שזהו תהליך העבודה הנכון ביותר שאפשר לעשות בכדי ללמוד. זהו תהליך יצירתי שנותן מקום לבטא את הרעיונות שלך.
