זירת פרסומות וקמפיין אזרחי:
פניית מסר-
הדרך היצירתית שהמפרסם בוחר לפנות לקהל היעד במטרה להעביר את המסרים.
פניית מסר רגשית-
מוכרת גם כגישת המכירה הרכה. מתבססת על ההנחה שהדרך לעורר את עניין הצרכנים במסר היא באמצעות חוויות וריגושים. פרסומות כאלה מתמקדות בבניית מערכת אסוציאטיבית המקשרת רכישה\שימוש במוצר או במותג עם מילוי הצרכים הפסיכולוגיים. מערכת האסוציאציות אינה מיועדת למכור את המוצר בתווך המידי אלא להותיר רושם על קהל המטרה שישפיע על קבלת ההחלטות של הצרכן לטווח הארוך. פרסומות הנוקטות בגישה זו אינן מספקות מידע על המוצר המפורסם אלא מציגות אווירה תדמיתית מושכת סביבו שמבטיחה לצרכן חוויה מיוחדת בשימוש המוצר הפרסומי.
פניית מסר רגשית בטקסט-
המוטיב המרכזי בפרסומת זו הוא תינוקות.
תינוקות הם דבר שמעורר רגש בקרב כל הגילאים. התינוקות בהחלט מעוררים את עניין הצרכנים. הם מוכרים באמצעות "החמידות" שלהם. בנוסף הם גם מעוררים רגש אימהי. הקישור של תינוקות למוצר "evian" הוא באמצעות הסלוגן-"live young". המטרה היא שכאשר הצרכן יבוא לסופר וירצה לקנות מים הוא יזכר בפרסומת עם "התינוקות המתוקים והחמודים" ויקנה את המוצר.
מיתוס -
מיתוס הוא סיפור בעל כוונה
ומסר משמעותי הנוגע לעצם הקיום האנושי. המיתוס מבטא רעיונות ואמונות פילוסופיים
דתיים, מוסריים, אידאולוגיים או השקפת עולם חברתית. למיתוס יש עוצמה
רגשית. יש בו גרעין של מציאות והוא נתפס בקבוצה תרבותית מסוימת ובתקופה מסוימת
שמייצג אמת שאינה ניתנת לוויכוח או לערעור. המיתוס למעשה מעוות את הערכים
והמציאות. הוא מציג את הבלתי אפשרי כמציאותי וטבעי.
מיתוס בטקסט-
בטקסט זה המיתוס הוא "live young". המיתוס הוא להישאר צעיר לנצח. כולם רוצים להישאר צעירים והיצרן משתמש בזה. מיתוס זה מעוות את המציאות בכך שהוא שקרי. אין כל קשר בין המים המדוברים לבין "לחיות צעיר" המים לא יהפכו אותנו ליותר צעירים או יביאו לנו חיי נצח. יש פה הצגה של משהו בלתי אפשרי,לא מציאותי ולא טבעי-להישאר צעיר. בעולם שלנו אין מקום למבוגרים. העולם שייך לצעירים.
פרסומת-
הפרסומת היא יחידת המסר שמעביר המוען להקל המטרה ויכולה להופיע במגוון ערוצי תקשורת(סרטוני טלוויזיה, תשדירי רדיו, מודעה בעיתון ועוד..).
פרסומת בטקסט-
בטקסט זה המוען רוצה להעביר לקהל היעד מסר. המוען רוצה למכור מוצר-במקרה זה מי שתייה. קהל המטרה של טקסט זה הוא הקהל הרחב. מים הוא מוצר חובה לכולם ולכן טקסט זה פונה לכל האנשים הכל הגילאים. פרסומת זו היא וויזואלית ומשודרת בטלוויזיה.
שאלה מהותית-
ישנם כמה תקנות הקובעות שורה של תנאים הכרחיים לצורך העסקת ילדים מתחת לגיל 15 בהופעות צילומים או פרסומות:
הפרסומת היא יחידת המסר שמעביר המוען להקל המטרה ויכולה להופיע במגוון ערוצי תקשורת(סרטוני טלוויזיה, תשדירי רדיו, מודעה בעיתון ועוד..).
פרסומת בטקסט-
בטקסט זה המוען רוצה להעביר לקהל היעד מסר. המוען רוצה למכור מוצר-במקרה זה מי שתייה. קהל המטרה של טקסט זה הוא הקהל הרחב. מים הוא מוצר חובה לכולם ולכן טקסט זה פונה לכל האנשים הכל הגילאים. פרסומת זו היא וויזואלית ומשודרת בטלוויזיה.
שאלה מהותית-
האם נכון להשתמש בתינוקות כדי לפרסם מוצר?
בעידן המודרני של היום ישנם הרבה פרסמות שבהן
משתתפים ילדים. דבר זה קורה מפני שישנה צמיחה בהיקפי הפרסום בשנים האחרונות, ריבוי המסרים ועומס
האינפורמציה, שאיתם נאלץ להתמודד הצרכן, הגבירו את הצורך להבליט את המסר הפרסומי.
יש הטוענים שאחת הדרכים האפקטיביות ביותר לעשות זאת היא באמצעות שימוש בילדים.
נראה כי חלה עלייה בכמות הפרסומות בהן מופיעים
ילדים ו/או ילדות, עד כדי כך כי נראה שכל פרסומות שנייה מציגה ילד\ה.
ישנם כמה תוצאות שליליות בפרסום זה שהבולטת שבהן היא הרצון של ילדים להופיע על המסך ולהתפרסם. רצונם של הילדים להופיע על המסך, מוביל לגידול משמעותי בפניות מצד סוכנויות דוגמנות העושות בתמימותם של הילדים למטרות כלכליות.
בעיה נוספת היא פרסומות בהן מופיעים ילדים/ות המפרסמים מוצרים המיועדים למבוגרים מה שלעיתים מלווה ברמיזות מיניות ולא אתיות. שימוש בילדים על מנת לפנות לקהל מבוגרים הוא ניצול ציני בשל העובדה שאין ביכולתם של הילדים לבחור מה הם מוכנים לפרסם ומה לא, ואין ביכולתם להבין את מלוא ההקשר של הפרסומת.אך לא רק כאן נשברים גבולות של טעם טוב. לא ברור מה עובר בראשם של המפרסמים, או של אלה שמפקחים על הפרסומות בטלוויזיה, אשר חושבים שילדים יכולים לשווק ולמכור בתי השקעות. אך מעבר לזה, כשילד מפרסם גבינה, זה אולי בסדר. כשהוא מפרסם מכוניות זה כבר מגוחך. השיא הוא במה שהתחיל בבית ההשקעות אקסלנס, והמשיך לאחרונה לכלל פיננסים בטוחה ששם ילדים מפרסמים בתי השקעות, כמו היו בובות משחק.זה כבר עובר כל גבול של טעם טוב או גימיק פרסומי. מה לילד בן 10 ולשער היורו? מה המסר של תינוק בלול עם מובייל של מט"ח וקריינות שאומרת "כל יום נולד משקיע פוטנציאלי"!!! זה כבר פדופיליה.
ישנם כמה תקנות הקובעות שורה של תנאים הכרחיים לצורך העסקת ילדים מתחת לגיל 15 בהופעות צילומים או פרסומות:
1. אין בהופעה אלימות, עידוד
לאלימות, תיאורי אלימות או הצגת דברים באופן העלול להפחיד או ליצור מתחים אצל הילד;
2. בהופעה
לא נעשה שימוש בעירום או ברמזים מיניים;
3. אין
בהופעה מסרים גזעניים;
4. אין
בהופעה משום עידוד לצריכת משקאות משכרים, שימוש בסמים, עישון סיגריות ומוצרי טבק
אחרים, השתתפות בהימורים, משחקי מזל והגרלות, למעט הגרלות המותרות על פי חוק;
5. אין
בהופעה משום סיכון או עידוד לנטילת סיכון בטיחותי, בריאותי או גופני;
6. מקום
ההופעה עומד בתנאים בטיחותיים וננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת נזקי גוף;
7. ההופעה
נערכת בתנאי אקלים נאותים וננקטים בה אמצעים למניעת חשיפת הילד לקרינת שמש ישירה;
8. במקום
ההופעה מצויים, בכל עת, מיתקן לטיפול עצמי, תיק עזרה ראשונה וערכה ניידת המיועדת
לטיפול בעזרה ראשונה למי שעובד במקום פתוח;
9. לילד
ניתן יחס של כבוד, סובלנות והתחשבות במגבלותיו ובצרכיו, לרבות כיבוד בקשותיו
להפסקות;
10. לא
ננקטת כלפי הילד או כלפי המשתתפים האחרים בהופעה, אלימות פיסית או מילולית, או
לשון שיש בה יסודות של פגיעה והשפלה;
11. הילד
מועבד, בין בידי מבקש אחד ובין בידי מספר מבקשים, בהתאם לתנאים בדבר שעות העבודה
המרביות, ההפסקות בעבודה וההפסקות בין יום עבודה אחד למשנהו, הכל כמפורט בתקנות
עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), תשנ"ט-1999;
12. המעסיק
או מישהו מטעמו יהיה אחראי למסירת מידע למפקח עבודה ככל שיידרש, בנוגע להעבדת
הילד, כולל מידע בענין זהות מזמין ההופעה, מבקש ההיתר (המעסיק), זמני ההופעה
ומקומה; המעסיק או אותו אדם מטעמו חייב להימצא כל זמן ההופעה במקום ההופעה;
13. במקום
ההופעה מצויה פינת מנוחה;
14. המעסיק
מספק לילד שתיה במשך כל שעות ההופעה ובזמן ההפסקות; בהעסקה של יותר משלוש שעות,
חובה לספק לילד ארוחה חמה או קרה;
15. המעסיק
דואג להסעת הילד בתנאי בטיחות הולמים ממקום מגוריו למקום ההופעה וחזרה ממנו למקום
מגוריו; להסעה יתלווה ההורה או בן המשפחה הבגיר של אחד הילדים המשתתפים בהופעה;
16. המעסיק
דואג, במידת הצורך, ללינה נאותה של ילד שבתום ההופעה אינו יכול לחזור לביתו של אחד
מהוריו או בן משפחה בגיר אחר הנלווה אליו;
17. המעסיק
מסר להורים ולילד, באמצעותם, העתק מתקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או
בפרסומת), תשנ"ט-1999 והעתק של ההיתר.
ועדיין עם כל חוקים אלה הוועדה לזכויות הילד קיבלה לא מעט פניות, גם מאנשים פרטיים, גם מארגונים, גם ממעצבי דעת קהל וגם מאנשים שמאוד מאוד אכפת להם מה שקורה בחברה שלנו. אחת הטענות שעולה וחוזרת היא לגבי השימוש שנעשה בילדים יש דברים טובים שקורים עם פתיחת ערוצים, עם היכולת של האנשים להיות בשוק כזה שרק תבחר וההיצע אמור להיות גדול, רחב ומיטיב, תוך כדי ראייה כוללת כשיש רגולטורים וכולי, אבל בשורה התחתונה אנחנו רואים – וההורים שבינינו יכולים להסכים על כך– שקורים דברים לא טובים. יכול להיות שזה בגלל חוסר בקווים אחידים, בהנחיות, בראייה אמיתית וכוללת. אני רואה אותך כאן מהנהן.
יש כאן גם גורמי מקצוע שמסתכלים על ההשלכות העתידיות לגבי עיצוב נפשו של הילד, ועל זה אנחנו רוצים לשים את הדגש היום כדי לבנות איזשהו בסיס שיהיה בצורה מסוימת מתווה דרך. כשאנחנו אומרים מתווה דרך, אנחנו מסתכלים יותר מהעניין. היום אנחנו בעידן מסחרי, הטלוויזיה עצמה הפכה להיות מסחרי וכל דבר מעבירים לנו דרך הילדים והילדים יכולים להיות מכשיר מעולה להוציא מההורים כסף אבל הילדים בעצם לא יכולים לגמרי להבין מתי נעשה בהם שימוש, מתי מדובר בפרסומת מסחרית, מתי מדובר במשהו שהוא לא ראוי. יש ילדים שבאמת מזלם שפר עליהם והם נמצאים בתוך מסגרת ביתית שמאוד מכוונת, מאוד שומרת ומאוד מסבירה, אבל בואו נודה שהיום ברוב המשפחות ההורים עובדים ומעט זמן נותר להם להיות עם הילדים והילדים מוצאים את עצמם – ולא סתם אנחנו מובילים בעולם בצריכת ילדים את התקשורת במשך מספר שעות ביום - צורכים את התקשורת הזאת.
ועדיין עם כל חוקים אלה הוועדה לזכויות הילד קיבלה לא מעט פניות, גם מאנשים פרטיים, גם מארגונים, גם ממעצבי דעת קהל וגם מאנשים שמאוד מאוד אכפת להם מה שקורה בחברה שלנו. אחת הטענות שעולה וחוזרת היא לגבי השימוש שנעשה בילדים יש דברים טובים שקורים עם פתיחת ערוצים, עם היכולת של האנשים להיות בשוק כזה שרק תבחר וההיצע אמור להיות גדול, רחב ומיטיב, תוך כדי ראייה כוללת כשיש רגולטורים וכולי, אבל בשורה התחתונה אנחנו רואים – וההורים שבינינו יכולים להסכים על כך– שקורים דברים לא טובים. יכול להיות שזה בגלל חוסר בקווים אחידים, בהנחיות, בראייה אמיתית וכוללת. אני רואה אותך כאן מהנהן.
יש כאן גם גורמי מקצוע שמסתכלים על ההשלכות העתידיות לגבי עיצוב נפשו של הילד, ועל זה אנחנו רוצים לשים את הדגש היום כדי לבנות איזשהו בסיס שיהיה בצורה מסוימת מתווה דרך. כשאנחנו אומרים מתווה דרך, אנחנו מסתכלים יותר מהעניין. היום אנחנו בעידן מסחרי, הטלוויזיה עצמה הפכה להיות מסחרי וכל דבר מעבירים לנו דרך הילדים והילדים יכולים להיות מכשיר מעולה להוציא מההורים כסף אבל הילדים בעצם לא יכולים לגמרי להבין מתי נעשה בהם שימוש, מתי מדובר בפרסומת מסחרית, מתי מדובר במשהו שהוא לא ראוי. יש ילדים שבאמת מזלם שפר עליהם והם נמצאים בתוך מסגרת ביתית שמאוד מכוונת, מאוד שומרת ומאוד מסבירה, אבל בואו נודה שהיום ברוב המשפחות ההורים עובדים ומעט זמן נותר להם להיות עם הילדים והילדים מוצאים את עצמם – ולא סתם אנחנו מובילים בעולם בצריכת ילדים את התקשורת במשך מספר שעות ביום - צורכים את התקשורת הזאת.
לדעתי, לא נכון להשתמש בתינוקות בכדי לפרסם מוצר. לתינוקות אין יכולת להגן על עצמם או אפילו להביע את דעתם על המתרחש. אין לנו זכות להחליט על חייהם ועל רצונותיהם.
צילום תינוקות פוגע בתינוקות לטווח הארוך. כעבור כמה שנים כאשר הילדים גדלים ומתבגרים הם נושאים בתוצאות ובהשלכות של המעשה שהם כלל לא היו שותפים לבחירתו.
לדעתי צריך לחקוק חוקים נוקשים יותר בנושא זה ולהקפיד על אכיפתו. לא יתכן שבמדינתנו יינצלו קטינים וילדים פעוטים בגלל שאין להם יכולת להבין ולהגיב למתרחש.
צילום תינוקות פוגע בתינוקות לטווח הארוך. כעבור כמה שנים כאשר הילדים גדלים ומתבגרים הם נושאים בתוצאות ובהשלכות של המעשה שהם כלל לא היו שותפים לבחירתו.
לדעתי צריך לחקוק חוקים נוקשים יותר בנושא זה ולהקפיד על אכיפתו. לא יתכן שבמדינתנו יינצלו קטינים וילדים פעוטים בגלל שאין להם יכולת להבין ולהגיב למתרחש.
ביבליוגרפיה:
אימגו מגזין מאמרים
http://www.e-mago.co.il/news/262.htm
קובץ וורד-פרוטוקול
מס' 37
מישיבת
הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, ז' בטבת התשע"ד (10 בדצמבר 2013),
שעה 12:30
קובץ וורד-הנדון: דיון בוועדה
לזכויות הילד בנושא שימוש יתר בילדים בפרסומות מסחריות
מאת חברת הכנסת תמר זנדברג
כל זכות- העסקת ילדים בפרסומות בהופעות ובצילומים
http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%94%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%AA_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D